התנגדות לתוכנית המתאר לשכונת רחביה (9988) בנושא:
שימור אופי השכונה
עיקרי ההתנגדות:
· תוכנית המתאר איננה מבטיחה את שימור אופייה הייחודי של השכונה, ולמעשה מפקירה את מורשתה ליזמי הנדל"ן.
· על אף ההצהרה במבוא התוכנית כי היא מייעדת לשימור כ-150 מבנים בשכונה, הרי שבחינה מקרוב מגלה שהתוכנית מגדירה למעשה רק 6 מבנים לשימור מלא. ברובם הגדול של יתר המבנים יותר ביצוע שינויים משמעותיים, באופן המרוקן לחלוטין את המונח שימור ממשמעותו.
· מעבר להרס המבנים הספציפיים, הרי שהמשמעות האמיתית תהיה ברמת השכונה: שינוי דרמטי של אופיה, באופן שלא ישאיר זכר לסגנונה הקיים.
לפיכך אנו דורשים:
· הגדרת כל המבנים המופעים ברשימת השימור כמבנים המיועדים לשימור מלא, כלומר שימור ללא שינויים וללא תוספות בנייה.
· לחלופין: דיון מחודש בנושא השימור והקמת ועדה ציבורית שתקבע קריטריונים ברורים בעניין.
[מעבר להתנגדות בנושא גודל הדירות והגבלת בניית דירות רפאים]
לכבוד:
הועדה המחוזית לתכנון ובניה
מינהל התכנון
משרד הפנים
ירושלים
הנדון : התנגדות לתכנית מתאר לשכונת רחביה וחלק משכונות קרית שמואל, טלביה ושערי חסד (תוכנית 9988), בנושא: שימור אופי השכונה
ההתנגדות מטעם:
-הועד להצלת רחביה
-תושבי רחביה וירושלים עצמאיים
הועד להצלת רחביה הינו התארגנות של תושבי רחביה וירושלים שמטרתו לקדם את פיתוחה של רחביה כשכונה מגוונת בה חיים אלו לצד אלו דתיים וחילונים, עולים וותיקים, צעירים ומבוגרים, וכשכונה יפה ונעימה למגורים בהתאם לסגנונה האדריכלי הייחודי ולמורשתה ההיסטורית.
בנוסף, בהתנגדות זו הביעו תמיכתם גם תושבי רחביה וירושלים אשר אינם משתייכים לוועד, אך שותפים לטענות המועלות בהתנגדות זו. יודגש כי בראייתנו, לנוכח סגנונה הייחודי ובהיותה אחת השכונות החשובות בהיסטוריה המודרנית של ירושלים, להתפתחויות בשכונת רחביה חשיבות לכל תושבי העיר, ולא רק לתושביה הנוכחיים של השכונה. לפיכך, אנו רואים בחיוב רב את העובדה שאת תמיכתם בהתנגדות זו הביעו גם תושבים אשר אינם מתגוררים כעת בשכונה, אך אשר שותפים לדאגתנו לגבי המגמות הצפויות בה אם תאושר תוכנית המתאר במתכונתה הנוכחית.
עצומת תמיכה בהתנגדות זו ובה חתימותיהם של ... מצורפת להתנגדות.
שימור מבנים בתוכנית המתאר לשכונת רחביה:
המבוא לתוכנית המתאר לשכונת רחביה נפתח במלים הבאות:
"לשכונת רחביה חשיבות היסטורית, בה הוקמו בנייני המוסדות הלאומיים והגימנסיה ובה גרו רבים ממנהיגי התנועה הציונית: דוד בן גוריון, ארתור רופין, מנחם אוסישקין, יצחק בן צבי, וכן מהבולטים מאנשי הרוח כמרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן ואחרים. לשכונה אף חשיבות אדריכלית שכן בה נמצא הריכוז הגדול ביותר בירושלים של מבנים בסגנון הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי. ראשיתה של השכונה בשנות העשרים של המאה שעברה, כשכונת "עיר גנים" שתוכננה ע"י האדריכל ריכרד קאופמן....
עיריית ירושלים ניגשה להכנת תכנית מקיפה לרחביה כשלפניה שתי מטרות עיקריות: שימור אופייה של השכונה על מבניה ההיסטוריים, תוך מתן מענה לאתגר ציפוף הבניה המתבקש מהתפיסה הכללית של תוכנית המתאר לירושלים ההולכת ומתגבשת. בתהליך התכנון נערך סקר ונקבעו כ-150 מבנים לשימור לפי קטגוריות שונות, ונקבע אופי השימור לכל קטגוריה וקטגוריה.
לא פחות משימור הבניינים האיכותיים, ניתנה מחשבה תכנונית לשימור אופי הסביבה: הרחובות, הגדרות, התווך שבין הבניינים, הצמחייה וקנה המידה של גושי הבניינים"
לאחר קריאת מבוא זה, המתאר באופן תמציתי וקולע את חשיבות השכונה ואת הצורך לפעול לשימור אופייה, מפתיע ומאכזב לגלות כי בפועל, רק 6 מבנים בשכונה נמצאו ראויים לשימור מלא (וזאת לצד 16 מבנים נוספים המיועדים לשימור על פי תוכניות מאושרות אחרות). זאת, כאשר מתוך ששת המבנים הללו, שלושה הינם מונומנטים היסטוריים מתקופות שונות (קבר יסון מתקופת בית שני, הפילבוקס הבריטי, וצריף מימי גדוד העבודה), כך שלמעשה התוכנית מייעדת לשימור מלא שלושה בניינים בלבד. בכל יתר הבניינים המופיעים ברשימת ה'שימור' יותרו על פי תוכנית המתאר שינויים ו/או תוספות בנייה משמעותיים, באופן אשר צפוי לרוקן מתוכן את המונח שימור. בולטת במיוחד בהקשר זה הקטגוריה של מבנים המיועדים לשימור "גוש-חזית" – כלומר, שימור חזית הבניין בלבד, תוך אפשרות להריסת המבנה בכללותו ובניה של מבנה חדש לחלוטין תחתיו. יודגש כי תוכנית המתאר איננה כוללת כל פירוט של הנימוקים באשר לאופן בחירת המבנים לשימור, או חלוקתם לקטגוריות השימור השונות.
בפועל, מתוך אותם 150 מבנים המוזכרים במבוא (למעשה מדובר בפחות מ-140), ברובם המכריע יתאפשר ביצוע שינויים ותוספות בניה משמעותיים, באופן העלול בסבירות גבוהה לטשטש לחלוטין את אופיו המקורי של המבנה. זאת בייחוד לאור העובדה שהתוכנית מאפשרת תוספת קומות משמעותית לבניינים קיימים ברוב אזורי השכונה. כך, קשה לדמיין איך שימור חזיתו של בניין צנוע בין שתיים או שלוש קומות, אך הבלעתה בתוך בניין פאר של 5 או 6 קומות, אכן תאפשר לשמר את אופיו וסגנונו של הבניין.
מעבר למשמעות שתהיה לך לגבי כל מבנה ספציפי, הרי שהמשמעות האמיתית תהיה ברמת השכונה: תוכנית המתאר לרחביה במתכונתה הנוכחית מאפשרת תוספת קומות משמעותית, כך שבעוד שכיום רחביה מתאפיינת בבניינים בני 2, 3 או לכל היותר 4 קומות, הרי שבעקבות יישום התוכנית הבניה העיקרית בה תהיה בת 5 או 6 קומות. במצב כזה, ובמידה ואכן תתאפשר תוספת קומות משמעותית גם לבניינים המופיעים ברשימת השימור (בהתאם למתכונת הנוכחית של תוכנית המתאר), ברור כי אופייה האדריכלי של השכונה ישתנה לחלוטין. בהקשר זה, ודווקא לאור הכוונה לאפשר הקמת בניינים בעלי מספר רב של קומות באופן יחסי לנהוג עד כה בשכונה, נראה לנו חיוני ביותר לשמור לפחות על אותו חלק קטן של בניינים בעלי חשיבות אדריכלית או היסטורית מיוחדת בצורתם המקורית – על מנת לשמר משהו מאותה אווירה ואותו הסגנון המאפיינים את רחביה כפי שכולנו מכירים אותה כיום, וכפי שהתפתחה לאורך (כמעט) תשעים שנות קיומה.
לאור זאת, אנו מציעים כי כל 140 המבנים שנמצאו ראויים לשימור במסגרת הסקר אכן יזכו לשימור מלא – כלומר, שימור ללא תוספת בניה. זאת מכיוון שלתפיסתנו, תחת המתכונת הנוכחית של תוכנית המתאר, רק שימור מלא יבטיח שמירה על המורשת האדריכלית וההיסטורית של השכונה.
לחלופין, אנו מציעים לפתוח מחדש את נושא שימור המבנים במסגרת התוכנית – הקמת ועדה ציבורית שתקבע (תוך פרק זמן קצר וקבוע מראש) אילו בניינים בשכונה יזכו לשימור למלא, ובאלו מבנים יוטלו מגבלות על תוספות בניה. זאת לאור העובדה כי תוכנית המתאר הנוכחית איננה כוללת כל פירוט אודות השיקולים שעמדו בבסיסה בהקשר זה, ואיננה משיגה את אחד משני יעדיה המוצהרים המרכזיים: שימור אופייה של השכונה על מבניה ההיסטוריים.
